זיכרונות על מדפים -ארון בגדים

פותחת וסוגרת את ארון בגדים הישן בחדר, ורק לשמוע שוב את אותה חריקת עץ ישנה שהמנגינה הזו שצרמה לי אז, נשמעת באזני כמו מנגינה נעימה.

ארון בגדים ישן וחורק שעמד בחדר השינה שלהם. הכל היא החביאה בתוך ארון בגדים זה, לא רק בגדים יכולנו למצוא שם. משחקים חדשים שקבלנו מהדודה בארצות הברית, אבל היא שמרה אותם שם במדף הגבוה של ארון בגדים שלה.

היא חשבה שאנחנו לא יודעים שזה שם, אבל ידענו. כשיצאה מהבית היינו מתגנבות לחדר השינה ופותחות את ארון בגדים החורק שלה. אוצרות מצאנו בתוכו. המשחקים שהדודה מאמריקה שלחה לנו, עטופים בנירות עטיפה מצויירות.

לעתים הם שכנו שם חודשים רבים, עד ליום ההולדת שלנו באוגוסט והם חיכו שם בסלנות שלא היתה לנו, על המדף העליון ביותר בארון בגדים הישן.

לפעמים היינו מוציאות את הקופסאות העטופות בניר הצבעוני ומנחשות מה יש בקופסא, מרשרשות, מנענעות ומנסות להתבונן בעין חודרת פנימה.

לפעמים כשלא היו מתנות בארון בגדים שלה, היינו פותחות את הארון בגדים החורק ומוציאות ממנו את השמלות הישנות שלה, מודדות ומצחקקות למראה אחת של השניה.

לעתים היינו משחקות שעות מול ארון בגדים ישן, מתחפשות או מחפשות תלוי במצב הרוח שלי ושלה שבדרך כלל היה זהה.

והנה אני עומדת מול ארון בגדים ישן ונזכרת, מנסה לנחש האם אנחנו באותו מצב הרוח ברגע זה, כל כך רחוקה ממני ובעצם כל כך קרובה ממש חלק ממני. רק מבט אחד על ארון בגדים ישן מעלה בי כל כך הרבה זכרונות ממנה וממני ומהחדר הישן שלהם.

הריח הזה שתמיד אפף את החדר עולה בי שוב כעת, בגלים שמחממים אותי. אני מזיעה ולא רוצה לצאת מהחדר, מרגישה שהרגליים שלי תקועות ולא נותנות לי לזוז ולו רק צעד אחד קדימה.

ואני נזכרת במגירת הנעליים הישנה שלה בארון בגדים למטה, איך היינו מוציאות מתוכה זוג נעלי עקב ומודדות כל אחת נעל אחת, אוחזות ידיים ונעזרות זו בזו לעשות צעד אחד כל אחת בתורה.

כל כך הרבה זכרונות רחוקים בתוך ארון בגדים ישן.